פסק-דין בתיק עת"מ 23714-01-10

עתירה זו הוגשה כנגד החלטתו של המשיב להפקיע את רישיון ישיבת הקבע של העותר בישראל וכנגד החלטתו להרחיק את העותר מישראל.

העובדות:

1.         העותר הוא יליד 1968, נולד במזרח ירושלים והחזיק ברישיון קבע לישיבה בישראל.

2.         בשנת 1990 עזב העותר את ישראל ללימודים אקדמאיים בארה"ב, שם שהה עד לשנת 1996 ובשנה זו שב לישראל.

3.         לאחר שהות של שנתיים בישראל, ביום 17.09.98, שב העותר לארה"ב.

בשנת 1999 נישא לאזרחית אמריקאית וקיבל "גרין קארד" אשר העניק לו רישיון ישיבה בארה"ב.

בשנת 2002 התגרש העותר מאשתו בארה"ב.

4.         בחודש יוני 2005, טרם חזרתו לארץ, פנה העותר באמצעות הקונסוליה בפילידלפיה בבקשה לחדש את תעודת המעבר שלו.

            ביום 29.8.05 נדחתה בקשתו מן הטעם כדלקמן: " הנ"ל תושב קבע עליו להוציא תעודת מעבר אמריקאית ולבקש אשביקור (כך במקור - ש.ג) דוחים בקשתו לתמי"ל".

5.         ביום 14.12.05 חזר העותר לישראל באמצעות תעודת מעבר אמריקאית וקיבל אשרת ב/2 בתוקף לשלושה חודשים.

6.         לטענת המשיב הופקע רישיון ישיבת הקבע של העותר ביום 10.1.06.

על החלטה זו ערער העותר ללשכת מנהל האוכלוסין בירושלים וביום 23.3.06 נדחה הערעור, כך לטענת המשיב.

7.         ביום 12.3.06 פנה ב"כ העותר ללשכת מנהל האוכלוסין בירושלים במכתב שכותרתו "קדם בג"ץ- בטלות תקנות 11 ו- 11א' לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד- 1974".

            ביום 15.6.06 פנה ב"כ העותר בשנית ללשכת מנהל האוכלוסין במכתב בו טען כי פנייתו הקודמת לא זכתה לטיפול והוא מבקש תשובה, שאם לא כן ינקוט בהליכים משפטיים למימוש זכויות העותר.

8.         ביום 11.07.06 השיב המשיב לעותר כדלקמן:

" לפי בדיקתנו הנדון יצא את ישראל בשנת 90 עד 96 ולאחר מכן בשנת 98 עד סוף 2005.

                        הנדון קיבל רישיון ישיבת קבע בארה"ב

            ביוני 05 כאשר פנה לחדש את תעודת המעבר הודיעו לו שתושבותו פקעה ועליו לחזור לארץ כתייר עם תעודת מעבר אמריקאית.

לאור האמור לעיל תושבותו פקעה כדין ולפיכך אין שינוי בהחלטה".